הסיפור של בוניקה
בוניקה היה שם סבתה האהובה של אסתר, שהיוותה השראה גדולה בחייה. החיים לצידה ולצד אנשים אהובים, מוכשרים ויצירתיים, שידעו לברוא עולם מפיסת אדמה קטנה במושב, היוו דוגמא אישית להלך רוח המחבר אותנו אל ידע קדום וחיוני, ולאופן בו ניתן להיתמך באדמה ומהאדמה בכל הרמות.
״חלמתי ליצור מקום שיבטא את הערכים, המורשת והחיבור לסבתות ולשורשים שלי. להעביר הלאה את החיבור של החושים והידיים אל האדמה. אני רוצה להזכיר לאנשים שאני פוגשת, ממש כפי שלמדתי מהסבים והסבתות היקרות שלי, שיש בכוחנו לברוא וליצור, האדמה מעניקה לנו מתנות רבות וזמינות לתהליכי ריפוי.״
במשך שנים, חינכה אסתר ילדים לערכים אלו איתם גדלה ולאחר מסע אישי שעברה, התעורר בה רצון ליצור מפגשים שיאפשרו להעביר את הידע המופלא הזה גם למבוגרים.
״בתוך מסע אישי שעברתי, התעוררה ההבנה שאם אמשיך להעניק תכנים אלו רק לילדים, הם תמיד יצאו אל עולם שלא יודע לדבר את השפה הזו. היום, אני שואפת לעשות את החיבור, לקחת את עולם התוכן הזה ולהעביר אותו גם למבוגרים. אני מזמינה אותם להתחבר אל הידע העמוק שיש בכולנו ומיטשטש עם השנים והחיים בחברה מודרנית. אני מזכירה להם שאנחנו יכולים להרגיש בגוף שלנו את המינונים והמידות של מה שנחוץ לנו ולתת לכך מענה.״
אסתר היא יוצרת, רוקחת מצמחי מרפא, מעצבת, שוזרת ועוד. במפגש איתה היא מזמינה אותנו לחיות מתוך הכרה בחופש לבטא את עצמנו כפי שאנחנו ולהתחבר אל המשאבים הבסיסיים שבתוכנו וסביבנו.
״היום אני משתפת את מי שמתעניין בהשראה הזו. איך לייצר מהצמחים רפואות. לצאת לטבע ולהיעזר במתנות האדמה כדי להרגיש טוב יותר.
אני מאמינה כי לכל אדם יש חירות לצאת לטבע ולמצוא את הנחמה שלו״